nitter.vloup.ch/i/status/1730579… ״פוקח עוורים ומתיר אסורים״ רוחניות חדשה ישנה במהות הפנימית הכל נקי, ובה נמחק הכל. שם יכול יהודי לקום בבוקר, גם אם הוא לא בדיוק אדם צדיק, ולומר בפני המוחלט: "אלוהי! נשמה שנתת בי טהורה...". שם יכולה להיות שיכחה של הכל, כי שם אין אחיזה בהגדרות ובצימצומים, לכן שם יכולה להיות כפרה. נקודת הטהרה הפנימית - אכן המהות - נשארת טהורה תמיד. גם אצל אדם שמעשיו הגלויים בעולם הביטויים - מקולקלים והוא איננו טהור ונקי כלל. נדמה שאדם נולד מן המהות הנקיה, והולך על גשר חייו אל עבר עולם הביטויים - בו נוצרים ההרגלים, בו משעבדים אותנו התאוות, וככל שאנו מתרחקים מנקודת המוצא המהותית, אנו נאחזים בסבך החיים, המשנה אותנו לחלוטין עד אשר אנחנו שוכחים את עצמנו. מהיכן בנו. מי אנחנו באמת. עוד שיכבה ועוד שיכבה של לילוך והרגלים נדבקים בנו, וכך הולך ומתגבש הטבע והולך ומצטמצם הנס. כך הופך האדם לאסיר בידי העולם הזה, המעצב אותו לצרכיו. מרחיק אותו מהווייתו הפנימית כדי לשעבד אותו כליל. כאשר האדם מתרגל לכלא המציאות של חייו, מתרחב בו השקר ונעלמת ממנו האמת. וגם כאשר האמת מאירה וזורחת בצהרי היום, נגלית לעיני כל, כדי לגאול את כולנו מן החשיכה - אנחנו לא מסוגלים לראות אותה, כי כולנו שבויים, אסירי עולם בכלא הביטויים החיצוניים, המכסה ומאפיל על המהות. לעתיד לבוא המהות תאיר בגילוי את עולם הביטויים, חומות הכלא יפלו, האסירים יצאו לחופשי ואחדות מופלאה תתפשט בכל. עד אז אנו אחוזים בסבך הביטויים - ההרגלים, הנטיות, הטבע האנושי ונסיבות החיים.