במאי 1940, צ׳מברליין ניסה לברוח מאחריות לתבוסה צורבת בנורבגיה. ההנחה הרווחת היתה שצ׳מברליין יצליח, שאבדן נורבגיה אינו אסון מספיק גדול ו״נצטרך לחכות כנראה שיפלשו לסקוטלנד…״ כדי שחברי הפרלמנט השמרנים ממפלגתו של צ׳מברליין ״יתעוררו משנתם״. אז מה בכל זאת קרה שצ׳מברליין נאלץ להתפטר?
1) הפרלמנט התכנס בעקבות כישלון צבאי מביך בנורבגיה. הנאצים היו בדרכם לכבוש את נורבגיה כדי להבטיח את המשך אספקת עפרת ברזל מצפון שבדיה דרך נמלי נורבגיה וההכנות הגרמניות היו ידועות וגלויות, אבל בריטניה לא שעתה להן. יותר מכך צ׳מברליין הביע אופטימיות בנאום בו אמר ש״היטלר איחר את הרכבת״. חמישה ימים לאחר מכן גרמניה הנאצית כבשה את נורבגיה ודנמרק. הצבא הבריטי לא היה ערוך לכך וכשל לחלוטין לעצור את הנאצים ולקחת מהם את הנמלים בנורבגיה. בזמן אמת האירוע תואר כ״ביזיון״ ו״תבוסה צורבת״ והיו מי שחשבו שבכך בריטניה תפסיד במלחמה.
2) עם זאת, בהינתן שגם לצ׳רצ׳יל היה חלק לא קטן בתכנון אירוע כושל זה, ולמרות שהסנטימנט נגד צ׳מברליין גאה, לא היה שום דבר בלתי נמנע במה שקרה בפרלמנט לאחר מכן. לצ׳מברליין ומפלגתו היה רוב משמעותי בפרלמנט וגם צ׳רצ׳יל נפגע תדמיתית. למעשה, בשלב זה החל קמפיין להפיל את האחריות כולה על צ׳רצ׳יל. ההנחה הרווחת היתה שמהלך זה יצליח, ש״כלום לא ישתנה״ ושצ׳מברליין ישמור על הרוב בפרלמנט. גם אלו שאמרו ש״רק אסון יגרום למדינה להתעורר ולהיפטר מן הממשלה הזו״ העריכו שנורבגיה אינה אסון מספיק גדול לגרום לחברי הפרלמנט השמרנים ממפלגתו של צ׳מברליין ״להתעורר משנתם״ ו״נצטרך לחכות כנראה שיפלשו לסקוטלנד…״.
3) אבל שבוע לאחר מכן ב 7-8 במאי 1940 התקיים הדיון בפרלמנט שיש הטוענים שהיה ״החשוב ביותר בהיסטוריה הבריטית מאז קרומוול״. צ׳מברליין נשא נאום ״עייף ומנותק״ שגרם למי ששמע אותו לטעון ש״מי שהקשיב לנאום לא היה חושד לרגע שבריטניה ספגה מפלה קשה״ ורק ״אומרי ההן מחאו כפיים״. אבל גם לאחר נאום זה ההערכה היתה ש״הממשלה תצליח להתחמק מאחריות״. הסיבה שממשלת צ׳מברליין נפלה היא הודות לשני נאומים של חברי פרלמנט שמרנים, סר רוג׳ר קיס שתיאר את התנהלות הממשלה כ״מקרה מזעזע של חדלות אישים״. אחריו עלה ליאו איימרי שהיה ידוע בנאומיו המשמימים. אבל הפעם התעלה על עצמו והנה תמצית נאומו שוב:
״איננו יכולים להמשיך כך. נדרש שינוי. עלינו לדאוג שבממשלה יהיו אנשים שיוכלו לעמוד מול אויבנו ברוח הלחימה, בתעוזה, בנחישות ובצמא לניצחון. אנחנו נלחמים היום על חיינו, על חירותנו, על הכל. לא נוכל להיות מונהגים כפי שאנחנו כעת על ידי אנשים חנפנים ורקובים״ וסיים בציטוט מנאום קרומוול לפרלמנט הארוך שנמשך עשרים שנה: ״ישבתם כאן זמן רב מדי מכדי לעשות טוב. לכו, אני אומר, ותנו לנו להיפטר מכם. בשם האלוהים, לכו.״
4) בעקבות שני נאומים אלה לאט לאט גאה המרד במפלגה השמרנית. גם אז בהצבעה בפרלמנט בעקבות הדיון ממשלתו של צ׳מברליין עדיין לא הופלה, אבל הרוב שלה הצטמק משמעותית. צ׳מברליין ניסה עדיין להישאר בתפקידו על ידי הקמת ממשלה עם מפלגת הלייבור ורק כשהם סירבו הבין צ׳מברליין את מצבו והגיש את התפטרותו למלך.
