יענקל'ה היה לי כאח, במשך 30 שנה הלכנו בדרך משותפת. הוא תמיד צעד לצידנו, ברגעים של קורת רוח ושמחה ועוד יותר ברגעים של אובדן ועצב. לא היה איש ישר לבב ממנו, תמיד פעם בצניעות ובאצילות ומעולם לא ביקש דבר לעצמו. חדור בשליחות  ציונית הוא הקדיש את חייו למען המדינה, העם והארץ.

הוא עלה לבד בגיל 18 מיוהנסבורג, היה בין הצנחנים ששחרורו את הכותל במלחמת ששת הימים ובמשך עשור עשה שרות מילואים במוסד. כאיש חינוך הוא פעל ללא לאות להנחיל את ערכי הציונות והיהדות לנוער.

ובתפקידיו, ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ראש המכון לחקר החינוך הדתי, ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ונשיא מכללת ירושלים, עשה זאת הלכה למעשה. יחד עם רעייתו שלומית הוא הקים משפחה למופת שדורותיה – כמו תלמידיו ומוקיריו הרבים, ימשיכו ללכת בדרכו.